שמירה על תנורי האינפרא-אדום מדגם IPX5 – ללא בעיות
הצבת תנור אינפרא-אדום בחדר אמבטיה היא החלטה שדורשת זהירות. יש שם אדי מים בכל מקום, ויש סיכון תמידי שמישהו ישפוך מים על המכשיר. כדי להשיג דרגת IPX5, אי אפשר פשוט לשים את המכשיר בקופסה מפלסטיק. חשוב מאוד איך אנו מטפלים בחומרי הבידוד ובחיבורים שבהם החוטים נמצאים במגע עם הנורה.
המאבק נגד לחות
העניין הוא שמים אוהבים לנוע. בחדר אמבטיה עם אדי מים, נוצרת לחות על צינור הקוורץ, והיא מנסה להגיע אל האלקטרודות. אם היא תגיע לטרמינלים החיים, יהיה לנו בעיה.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בגומיות סיליקון וחומרים מיוחדים בקצוות הנורה. ניתן לחשוב על זה כעל סגר אטום למים.
אך זה לא קשור רק למים. תנורים אלה נהיים חמים מאוד – מעל 500°C. אם נשתמש בחומרי סגירה זולים, הם יתעוותו או ינשורו בפעם הראשונה שהתנור יופעל. לכן אנו משתמשים בחומרים צריכי חום גבוה ובפולימרים מחוזקים. הם שומרים על צורתם, מה שמונע את חדירת החשמל החוצה.
חיבור לקרקע ובעיית ה“נשימה”
קליפה אטומה למים היא נקודת ההתחלה הטובה, אך היא אינה מגן מושלם. אנו מחברים את המכשיר ישירות לקרקע. כך, אם יקרה משהו, ה-RCD יפעל מיד. אין הפתעות. אנו גם משתמשים בחוטי סיליקון לחיבורים הפנימיים, כיוון שחוטים רגילים נהיים שבירים ונשברים כשהם נחשפים לחום לאורך שנים.
יש גם בעיה מעניינת: כשהנורה מתחממת ומתקררת, האוויר בתוך המכשיר מתרחב ומתכווץ. אם חומרי הסגירה אינם איכותיים, האוויר הלח יחדור לתוך המכשיר. זו בעיה איטית, אך היא עלולה להרוס את התנור עם הזמן.
האיזון בין חום למים
יש עם זאת בעיה: כשאנו סוגרים את המכשיר היטב כדי שמים לא יחדרו, אנו גם כולאים את החום בתוך המכשיר.
אם לא נהיה זהירים, החוטים הפנימיים עלולים להישרף מהחום. כדי לפתור זאת, אנו לא רק סוגרים את המכשיר, אלא גם מוסיפים מערכות קירור. זה מאפשר למכשיר לנשום ולהישאר קר, מבלי שמים יחדרו. זה איזון עדין, אך זו הדרך היחידה לוודא שהמכשיר לא ייהרס לאחר מספר חודשים.