למה אי אפשר פשוט להשתמש בכל סוג של זכוכית לחימום האמבטיה
בואו נהיה כנים: האמבטיות הן סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים בכל מקום, טיפות מים שנופלות באופן אקראי, והטמפרטורות יכולות לעלות ממידות של קרח למידות של רתיחה בתוך שניות.
אם תשתמשו בצינור קוורץ רגיל בתנאים האלה, אתם מבקשים בעיות. דמיינו טיפה קטנה של מים קרים שפוגעת בצינור שנמצא בטמפרטורה של 600°C – ההלם הפתאומי עלול לגרום לשבירה של הזכוכית. לא רק סדקים, אלא שבירה מוחלטת.
הסוד לזכוכית “עמידה בפני פיצוץ”
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בסוג מסוים של קוורץ עמיד בפני פיצוץ. אל תתנו לשם להפחיד אתכם – זה לא אומר שהמכשיר הוא פצצה. זה פשוט אומר שהזכוכית עוצבה כך שתוכל לעמוד בשינויי הטמפרטורות הקיצוניים, בלי להישבר. אפילו אם הזכוכית נשברת, הצינורות האלה עובדים כך שהשברים לא יתפזרו ברחבי האמבטיה.
בתוך הצינור יש חוט טונגסטן שאחראי על ייצור קרינת אינפרא-אדום. קרינה זו עוברת דרך האוויר ופוגעת ישירות בעור. זו התחושה הנעימה שאתם מרגישים מיד כשאתם מדליקים את המכשיר.
החיסרון (כי תמיד יש אחד)
כדי שהחום יעבור דרך הזכוכית ביעילות, עלינו להשתמש בקוורץ בעל טוהר גבוה. זה מצוין לחימום, אבל הוא דורש טיפול מיוחד.
הבעיה היא שאם יש שכבות של סבון או מינרלים במים על הצינור, נוצרים “נקודות חם”. החום נלכד בנקודות האלה, הזכוכית מתרחבת באופן לא אחיד, ובסופו של דבר הצינור נשרף. זה תהליך איטי, אבל הוא עלול להרוס את המכשיר אם לא נהיה זהירים.
כדי שהמכשיר יעבוד כראוי
אם רוצים שהמכשיר יחזיק מעמד, חייבים לוודא שהמארז שלו סגור היטב, כדי שהאדים לא יוכלו להיכנס פנימה.
ועוד טיפ: בדקו את החיבורים החשמליים של המכשיר כל שישה חודשים. אם הם מקורודים, הם יגרמו להתנגדות, מה שיגרום לחימום יתר בנקודות החיבור. זה לא אידיאלי.
טיפ אחרון: אם אתם מתקינים את המכשיר בחדר עםתקרות גבוהות, ודאו שהמחזיר של הקרינה עשוי מאלומיניום מלוטש. אחרת, אתם סתם מבזבזים אנרגיה יקרה על התקרה, במקום על הרגליים שלכם.