החולשה הנסתרת בתנורי החימום מסוג IP55
על כמעט כל תנור חימום עמיד למים ניתן לראות את הסימון “IP55”. אבל הבעיה היא שהמעטפת המתכתית של התנור בדרך כלל עומדת במבחן. הבעיות האמיתיות מתחילות בנקודה שבה הכבל מחובר לתנור.
כאשר תנור החימום בעל טכנולוגיית אינפרא-אדום פועל, הנקודה שבה החוט מחובר לתנור נהיית מקור חום עז. אם האטימה אינה מושלמת, לחות יכולה לחדור פנימה, והחום גורם להרס הבידוד. עם הזמן, החוטים נהיים שבירים ונסדקים. כתוצאה מכך יכול להיווצר קצר חשמלי. זו דרך לא יעילה לכישלון של תנור החימום.
למה רוב האטימות כושלות
רוב תנורי החימום הרגילים משתמשים בחומרי סיליקון או טבעות גומי זולות. חומרים אלו אינם יכולים לעמוד בהתרחבות ובהתכווצות התמידית של צינורות הקוורץ או ההלוגן.
אנו עושים זאת בצורה שונה – אנו משתמשים בחומרי אטימה תעשייתיים שנשארים אטומים גם בטמפרטורות גבוהות. אם נוצרת פתח קטן בלבד – אפילו חלק קטן ממילימטר – לחות יכולה לחדור פנימה. כאשר זה קורה, הטמפרטורות הגבוהות גורמות לחמצון של החוטים, מה שגורם לכישלון שלהם.
הטעות “הבלתי נראית”
בקווי ייצור זולים, לעתים נשכחת השלב של סילוק האוויר מהחומרים. הם פשוט מוסיפים את חומר האטימה וזהו. דבר זה גורם להיווצרות של בועות זעירות באטימה. כאשר התנור נהיה חם, הבועות האלו מתרחבות ונפתחות. כתוצאה מכך, מים יכולים לחדור ישירות לחלקים האלקטרוניים של התנור. אנו משתמשים בתהליך ייצור מדויק כדי לוודא שהחוטים מוגנים לחלוטין. כך נמנע ה“אפקט הספיגה”, שפירושו שמים לא יכולים לזרום לאורך החוטים.
טיפ קצר להתקנה
זכרו תמיד שהסימון IP55 אינו אומר שהתנור בלתי פגיע. עדיין יש להיות זהירים עם חיבורי הכבלים. אם מתחילים ללחוץ עליהם יותר מדי, עלולה להיגרם נזק לאטימה הפנימית ולהיווצר דליפה. אני תמיד ממליץ להשתמש בצינורות גמישים. דבר זה מפחית את העומס על החלקים הפנימיים של התנור, ומאפשר לו לעבוד בצורה יעילה.